Tamar Messer LTD  © 

5 Ma'aleh Hashichrur St. Haifa, Israel

Tel: +972-4-8663010  /  +972-0-2295888

  • Facebook
Please reload

Recent Posts

The book of Jonah, life and my reflections

September 23, 2017

 

The story about god who bids [instructs] Jonah to do something contradicting his will, always makes me remember the Aliyah story [the migration to Eretz-Israel-Palestine story] of my father and his family:

 

     My grandfather had a franchise, an agency representing the manufactures of the flax thread that was used for weaving the Kilim carpets all over Eastern Poland. Grandpa, who was a wealthy man, hired a manager to run his successful agency. After a while, the hired manager contacted the flax threads manufacturers and offered them his services for lower wages (as a knowledgeable and well-seasoned figure in the flax-thread business) to replace my grandfather. In no time the manufacturers gave him the franchise. Grandpa's livelihood has vanished. Around the same period, my grandma's relatives left Galicia, Poland and migrated to Eretz-Israel. So my grandfather decided to follow by, go there himself and check the possibilities. He arrived in Haifa, bought a house and commenced preparations for bringing along the rest of the family. His wife, i.e. my grandma and the three children were left behind, for the time being, at their newly-built modern house in Poland; keeping their life routine there.

     One day, the two sons – 10 years old Meir and 8 years old David (my father) entered the abandoned [derelict] factory. Meir showed his brother how he easily he can light a fire, which in no time set the flax threads ablaze. My father was seriously burned, and during the following month he swung between life and death; my grandmother set at his bedside, looking after him with devotion. Once he was out of danger, grandma decided – "I will not be waiting for the completion of the preparations in Haifa. We'll leave immediately! I'll go back on a later date to sell the house and the factory". And so it was. On September 1st 1939 they crossed by train the Polish-Romanian border and sailed from Romania to Haifa, in what turned out later to be the last train and the last ship before World War 2 broke.

My father always said that God was trying to tell them something, but they refused to listen, until they had no choice…..    My beloved father passed away on May 15th 2017, aged 87. 

 

 ״וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...״ (יונה פרק א׳ פסוק ג׳)

"But Jonah ran away from the Lord and headed for Tarshish..." (Jonah 1 verse 3)

ספר יונה, החיים ומה שחשבתי

 

הסיפור על הקב"ה הקורא ליונה לעשות דבר שלא חפץ לעשותו, תמיד מעלה בזכרוני את סיפור עלייתם של אבי ומשפחתו לא"י-פלשתינה:

 

     לסבי היתה סוכנות לחוט השפגאט ממנו ארגו את שטיחי ה-קילים בכל מזרח פולין. סבי, שהיה איש אמיד, שכר מנהל לסוכנות המצליחה שלו. לאחר תקופה, פנה אותו מנהל אל יצרני החוט והציע להם את עצמו (כידען ובקי בעסקי חוט השפגאט) כמחליף לסבי, בשכר נמוך יותר. עמדו אותם יצרנים והעבירו את הזכיינות לידי אותו מנהל. מטה לחמו של סבי נשבר. בסמוך לארוע זה עזבו קרוביה של סבתי את גליציה ועלו לא"י. היות וכך, החליט סבא להפליג אף הוא לשם ולבדוק אפשרות לעשות כמעשיהם. הגיע לחיפה, רכש שם בית והחל להכין את הקרקע להבאת משפחתו. אשתו (סבתי) ושלשת ילדיהם נותרו בינתיים בפולין בביתם החדש והמודרני, והחיים שם התנהלו במסלולם.

 

     יום אחד נכנסו שני הבנים, מאיר בן ה-10 ואבי (דוד) בן ה-8 למפעל הנטוש. מאיר הראה לאחיו כיצד הוא מצליח להדליק אש, אשר מיד גרמה לחוטי השפגאט להתלקח. אבי נכווה קשות ובמשך כחודש היטלטל בין החיים למוות; סבתי שמרה את מיטתו וטיפלה בו במסירות. מיד כשיצא מכלל סכנה החליטה הסבתא " לא אמתין עד לגמר ההכנות בחיפה. נצא מיד לדרך! אשוב במועד מאוחר יותר אמכור את הבית והמפעל". וכך היה. ב-1 לספטמבר 1939 חצו הם ברכבת את הגבול בין פולין ורומניה והפליגו מקונסטנצה לחיפה, במה שהסתבר לאחר מכן כי היו הרכבת האחרונה והאוניה האחרונה בקו זה לארץ, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.

 

     אבא תמיד אמר כי אלוהים ניסה לאמר להם דבר-מה, אך הם סרבו לשמוע, עד שלא היתה להם ברירה.....    אבא שלי האהוב נפטר ב-15 במאי השנה בגיל 87.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

Follow Us
Please reload

Archive
  • Facebook