Tamar Messer LTD  © 

5 Ma'aleh Hashichrur St. Haifa, Israel

Tel: +972-4-8663010  /  +972-0-2295888

  • Facebook
Please reload

Recent Posts

The book of Jonah, life and my reflections #6

October 30, 2017

"Now the LORD provided a huge fish to swallow Jonah, and Jonah was in the belly of the fish three days and three nights. " (Jonah 2,1)

 

     At the time we were in the "belly of the fish", that is, during the initial hospitalization, we stayed in the hospital for three months; A nerve-racking and intense period in which I spent time distracting myself with needle, thread and felt in which I created little dolls. One night Nadav fell asleep, and in order not to disturb him, I went with my handwork to the central lobby and worked quietly. Suddenly one of the mothers approached me and asked to learn from me how to make a doll; Then another mother appeared and another - and so we sat, four mothers, worked and forgot the troubles for a moment.

     I remember that I was really ashamed that I, who have the ability to conduct such workshops, never thought of going to the hospital to conduct such activities in order to sweeten the time for patients and their families. I promised myself that the moment my son's condition stabilized, I would take upon myself this task. I am happy to announce that for more than a year I have been fulfilling this promise - literally as Jonah, who prays from the bowels of the fish and says, "But I, with shouts of grateful praise, will sacrifice to you..."


 

 

" וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת". (יונה ב' 1)

 

     בזמן בוֹ היינוּ "במעי הדג", דהיינו בעת האשׁפוּז הראשׁוֹני, שׁהינוּ בבית החוֹלים שׁלשׁה חוֹדשׁים; תקופה מוֹרטת עצבים ואינטנסיבית בה העברתי את הזמן והסחתי את הדעת בעזרת חוּט, מחט וְלֶבֶד  בהם יצרתי בוּבוּת קטנוֹת. באחד הלילוֹת נדב נרדם, וּכדי לא להפריע לו, יצאתי עם עבוֹדת היד ללוֹבי המרכזי ועבדתי בשׁקט. לפתע נגשׁה אלי אחת האמהוֹת וּביקשׁה ללמוֹד ממני כיצד ליצוֹר בוּּּבה; ואז הוֹפיעה אם נוֹספת ועוֹד אחת – וכך ישׁבנוּ, ארבע אמהוֹת, עבדנוּ ושׁכחנוּ לרגע את הצרוֹת.

    אני זוֹכרת שׁממשׁ התביישׁתי בכך שׁאני, שׁישׁ לי את היכוֹלת להעביר סדנאוֹת כאלה, לא חשׁבתי מעוֹלם לבוֹא לבית החוֹלים וּלהעביר פעילוּת כזוֹ בכדי להמתיק את הזמן לחוֹלים וּלבני משׁפחוֹתיהם. הבטחתי לעצמי שׁברגע בוֹ יתייצב מצבוֹ שׁל בני, אקח על עצמי משׂימה זוֹ. אני שׂמחה להוֹדיע כי כבר למעלה משׁנה אני מקיימת הבטחה זוֹ – ממשׁ כמו יוֹנה, המתפלל ממעי הדג ואוֹמר ״וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה-לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי...".  

 

Share on Facebook
Please reload

Follow Us
Please reload

Archive
  • Facebook