top of page

The book of Jonah, life and my reflections #4

“… find out who is responsible for this calamity.” (Jonah 1,7)

In the Yom Kippur service we open the Holy Ark and sing:

"Like the clay in the hand of the potter – he expands it at will and contracts it at will – so are we in Your hand…"

We also ask ourselves why; Why Nadav, a pure soul that did not harm anyone, suffers in such a way; And for us - such a break as a family and even as an extended family.

Fate plays a key role. Why things happen to one and not to another.

I imagine us, the humans, as the industrious ants that go in a long line. Each is concentrated in the grain it carries and suddenly a foot appears and tramples an ant. Why? Why this ant? - because! He expands it at will and contracts it at will.

Apparently I see the reality from a very narrow angle. I look through a peephole that does not allow me to see the whole picture.



"...וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ " (יונה א' 7)

בתפילת יום הכיפורים פותחים את ארון הקודש ושרים:

"כִּי הִנֵּה כַּחוֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר. כֵּן אֲנַחְנוּ בְּיָדְךָ..."

גם אנו שואלים את עצמנו מדוע; למה נדב, נשמה טהורה שלא פגע באיש, סובל בצורה כזו; ולנו – שבר כזה כמשפחה ואפילו כמשפחה מורחבת.

לגורל תפקיד מפתח. למה דברים קורים לאחד ולא לאחר.

אני מדמה אותנו, בני האדם, לנמלים ההולכות בטוּר. כל אחת מרוכזת בגרגיר אותו היא נושאת ולפתע מופיעה רגל ורומסת נמלה. למה? למה דווקא את הנמלה הזו? – ככה! ברצותו מרחיב וברצותו מקצר.

כנראה אני רואה את המציאות מזוִית צרה מאוד. אני מביטה דרך חור הצצה שאינו מאפשר לי לראות את התמונה בשלמותה.

Recent Posts
Follow Us
  • Facebook
bottom of page