The book of Jonah, life and my reflections #13
"When the sun rose, God provided a scorching east wind, and the sun blazed on Jonah’s head so that he grew faint. He wanted to die, and said, “It would be better for me to die than to live”." (Jonah 4, 8)
This is the second time that Yona claims: "It would be better for me to die than to live" and for the hundredth time I repeat, ""It would be better for me to live than to die". A few years ago I created an art work dealing with the whole and the broken. In this work one can see the complete tablets of the Covenant and on the other side the broken tablets. The work emphasizes the fact that in every person there is a break and the pursuit of perfection is neither realistic nor intelligent - no one has a perfect life. Therefore, Nadav sitting in a wheelchair is neither the main thing nor the end of the story. In Japan it is customary, in case that a bowl breaks, to paste the pieces and fill the cracks with gold. This action is intended to emphasize that while something has been damaged, it has history and thus becomes more beautiful. The same is true for human beings - everything you have experienced and everything that has happened to you does not make you uglier, but the contrary. The choice is ours - to decorate our competitions with gold and make them more beautiful. I hope that everything we have experienced is also inspiring in others.
"וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי." (יונה ד' 8)
זו פעם שניה בה יונה טוען: "טוב מותי מחיי" ובפעם המאה אני חוזרת ואומרת "טוב חיי ממותי". לפני מספר שנים יצרתי עבודת אומנות העוסקת בשלם ובשבור. בעבודה זו נראים בצד אחד לוחות הברית השלמים ובצד השני הלוחות השבורים. היצירה מדגישה את העובדה שאצל כל אדם ישנו שבר והרדיפה אחר השלמות אינה ריאלית וגם לא נבונה – לאיש אין חיים מושלמים. ולכן, כסא הגלגלים שעליו יושב נדב אינו העיקר וגם לא סוף פסוק.
ביפן נהוג, כשנשברת קערה, להדביק את השברים ולמלא את הסדקים בזהב. פעולה זו נועדה להדגיש כי אמנם דבר מה ניזוק, אך יש לו היסטוריה ובכך הוא הופך להיות יפה יותר. כך גם הדבר אצל בני האדם – כל מה שחווית וכל מה שעבר עליך אינו הופך אותך למכוער יותר אלא ההפך.
הבחירה בידינו – לעטר את ההתמודדיות שלנו בזהב ולהפוך אותן ליפות יותר. אני מקווה כי כל מה שחווינו מעורר השראה גם אצל אחרים.
